עובד כמו ירקן

שנים הייתי מתחיל את השבוע בלחץ , קם ומיד מרגיש את הקפיץ נמתח , כאבים בגב תחתון על הבוקר, מנסה עם הקפה לנשום קצת לשחרר משהו, וכלום.

המחשבות שכל השבת נלחמתי איתן דוחפות לי מרפק בצלעות במיוחד בבוקר יום ראשון למה אתה לוזר, למה? כולם עושים כסף. ואתה מה? כינים! ומהלחץ הזה הייתי מתחיל לעשות כל מיני פעולות חלק מיותרות, חלק טובות שהניבו לי הזמנות עבודה חדשות כשמאחורי הקלעים הלחץ מפמפם ומציק לי ללא הרף

בתקופות טובות התבלבלתי וחשבתי שזו מוטיבציה מה שבטוח ימי ראשון סימנו עבורי את תחילת המרוץ השבועי, את האטרף, והתשישות בכל סוף יום תמיד חשבתי שככה זה אצל כל מי שעצמאי, לא ראיתי אפשרות אחרת.

בסתר ליבי תמיד רציתי לעבוד בהוויה של הירקן השכונתי הוא פותח כל בוקר אותו הדבר, לא משקיע שום מאמץ מיוחד מבחינתו בוקר יום ראשון זהה לבוקר שני או חמישי הירקות שלו אותו הדבר כמו אצל המתחרה שלו, וזה לא עניין עבורו אין לו שום מתכון מיוחד או שיטה שהוא פיתח אין לו תוכנית עסקית, גם לא תכנון להגדלת הכנסות ולא מעניין אותו קמפיין בפייסבוק או יחסי המרה.

מה שכן, יש לו את הקהל שלו, ויש לו את הבסטה שלו, אבל הכי מהכל יש לו את עצמו, הוא נאמן לעצמו ולקהל שלו והוא בנוכחות לאורך זמן את זה אי אפשר לקנות בשום מקום את זה רק הוא יכול ליצור לעצמו

וזהו החלטתי שאני עובד כמו ירקן מביא את הנוכחות שלי ככה בפשטות ובנחישות זו הולכת להיות התוכנית השיווקית שלי ל- 2019 ואני מתחיל אותה מחר.