איזו טעימה העוגה

"וואהו איזה טעימה העוגה הזו, איך עשית?" שאלתי בחופשיות בלי לחשוב פעמיים. "אני לא נותנת את המתכון, את בטח מבינה. הרי זו הפרנסה שלי." מצמצתי בעיניי, הביס קצת נתקע לי ולא אמרתי את מה שהיה לי לומר. אבל מה שרציתי להגיד הוא >>

נשמה יקרה גם אם כל האנשים שאופים עוגות ימכרו את העוגה הזו,

לפי המתכון שאת כל כך שומרת עליך, עדיין תהיה לך פרנסה. תנשמי את הרעיון הזה לרגע, כי יש משהו שאת לא רואה וזה האור שלך. האנרגיה שלך. מי שאת, שכיף לקנות ממך. ויש לך את הקהל שלך. כך שאין שום סיכוי שבעולם שמשהו יפגע לך בפרנסה אם תפיצי את המתכון. ההיפך בדיוק יקרה.

תראי את הכח של האור שלך. ומתוך החיבור וההבנה תתני את המתכון כי תביני שהכח שלך לא נמצא במשהו חיצוני כמו מתכון. את תהיי כל כך מחוברת לאור שלך, שתרגישי שאין דבר כזה שאפשר לבזבז לך משהו. אי אפשר לבזבז אותך, את מבינה? כי אין כמוך בכל היקום כולו. תזכרי היטב שתמיד יהיו אנשים שירצו לקנות את העוגות דווקא מהידיים שלך. וזה בזכותך. רק בזכותך. תהיי בטוחה.