לכל המלקות אסתר ומלקי אחשוורוש (לא, זו לא טעות) אלו העצמאים שבינינו,
דווקא היום בפורים כשחלק מהעסקים אולי טיפל'ה רדומים וכשהמלקות אסתר הפנימיות שלנו מתחילות לחפור ולהתיש את הנשמה בואו נתחפש לנינוחים ובטוחים בעצמנו ובמה שעומד להתרחש הנה טקסט שיעזור לנו לזה
#ותודה למלכה הבלתי מעורערת שבשיחה שלנו הבוקר עלתה ההברקה
את באמת לא בסדר איך זה ייתכן שחיכית כל כך הרבה זמן? את הרי אמורה להיות מפוקסת וממוקדת כל רגע וכל שניה. איזו מין עצמאית את? מה זאת אומרת שאת מבולבלת? אסור לך. את צריכה לעמוד בחזה מתוח ולדקלם את הזהות העסקית שלך מתוך שינה. אין מקום להשתהות. תתאספי ותשגרי את עצמך לזירת השוק. תעמדי על הדוכן ותצעקי את התועלות של השרות שלך. אף אחד לא מתקרב לדוכן שלך? תצעקי יותר חזק. מה את חושבת לעצמך? בשביל פרנסה צריך להתאמץ, להזיע ולהשקיע. תראי את ההוא בדוכן לידך, ההוא שמוקף קונים. הוא משש על הרגליים.
ה א מ נ ם ???
גם ככה לצאת לעצמאות מצריך מאיתנו לסכן את הלב החמוד שלנו והרי עשינו את זה על מנת שנוכל להעניק את המתנה שלנו לעולם אז למה הכאפות האלו? בשביל מה המלקות? לא מגיע לנו בכלל היחס הזה!
אני שומעת על מיליוני כאפות שעצמאים מעבירים את עצמם חשוב לי לעזור לעצור את הרכבת הדוהרת הזו בראש של רבים מאיתנו הנה כמה מילים לנשום באיטיות פנימה יחד עם כוס מים צוננים: *מיועד לגברים ונשים כאחד*
אני צריך יותר זמן.
האמירה המדויקת שלי מתבשלת.
אני מבולבל לפעמים וגם זה חלק מהעשייה שלי.
מותר לי להיות באנרגיה ירודה.
אני לא אמור להיות מישהו אחר כדי להתפרנס בנחת.
אני לא צריך להיות כל הזמן במגמת צמיחה, העצמה והכפלת הכנסות.
מותר לי ליהנות ממה שיש עכשיו. ככה בלי לגעת בזה.
כדאי לי לחגוג הישגים בדרך, זה נעים ועוזר להפיץ את האנרגיה שלי.
יש לי הרבה מה לחגוג.
כל הכבוד לי שאני עושה, מתמודד, פוגש את כל קשת הרגשות וממשיך למרות הכל.
כל הכבוד ללב שלי שהולך איתי.
מותר לי להיעזר בדרך. מותר לי לשתף אחרים בתחושות האמיתיות שלי. הוצאתי את עצמי למסלול של לימודים בעצמאות הזו. כל הכבוד לי שאני לומד בקצב שלי. אני תלמיד מצטיין. מגיע לי לסיים היום יותר מוקדם וללכת לים. ופורים זה חג חמוד דווקא. גד דמט, מותר להנות בדרך.