הדרך שלי

עודכן ב: 3 דצמ 2020


יצאתי לדרך העצמאית שלי בגיל שלושים ושלוש בשנת 2007. עשיתי איזה קורס קצר לקראת פתיחת עסק וחשבתי שזהו. סגרנו. יללא.

יש לי את כל מה שנדרש ולא חסר דבר, מצחיק אפילו לחשוב על זה בדיעבד. תכל'ס לא ידעתי כלום, אפשר לומר שהיציאה שלי לעצמאות היתה כמו לקפוץ מצוק בלי מצנח ולקוות שבדרך אפשר יהיה לעצור ב- yellow להתארגן.


עשיתי כרטיסי ביקור, הצטרפתי לאיזה ארגון נטוורקינג קטן ואחר כך לאחד אחר, גדול יותר מה שעניין אותי היה למצוא דרך לבשר את הבשורה שלי, איך אני מספרת לאנשים על הדבר שלי

ועד מהרה התחלתי "לאכול חצץ".

נעזרתי ביועצי שיווק, ויועצים עסקיים וכולם דיברו את אותה הדרך, כי זו היתה הדרך הכי פופולרית

לפני תשע שנים הפייסבוק לא היה כל כך בתמונה ובטח שלא הקטע של חיבור ללב כולם ידעו ש"לאכול חצץ" היה חלק בלתי נפרד מעצמאות "אם את רוצה להצליח כעצמאית, את חייבת לעשות את זה ככה" זה תמיד נאמר בעידוד ישראלי-צבאי כזה, עם כאפה בישבן ובאמת שהאמנתי שככה זה, ואין ברירה.