באמצע היום היא הופיעה על סף דלתי נוקשת, מתנצלת במבטא אנגלי "סליחה שאני מפריעה, גרתי כאן לפני שנים זה בסדר שנכנס להסתכל על הבית?"
"בטח, בטח." אני משיבה פותחת את הדלת ואת הלב ממלאת כוסות במים צוננים מגישה ומאזינה לשצף הזכרונות שנובעים ממנה מתבוננת על הקמטים המתרגשים בה, חוץ מאלו של הגיל שלה
היא שואלת אותי מה אני עושה "כותבת לבעלי עסקים ומשלבת תרפיה" "תרפיה?" היא מתפלאת "איך זה קשור, מה יש להם בעיות נפש?"
"זה קשור, את מבינה, כי כואב להם זו לא בעיית נפש, זו בעיה של כולם כולם רוצים לעשות את מה שהלב אוהב אנחנו חיים בזמן כזה כעת, שזה אפשרי, תודה לאל אבל מה, השופט הפנימי מצליף מבפנים כמו אומר "אתה לא מספיק טוב" ועוד מחשבות לא נעימות, מסרסות ובעיקר לא נכונות כך אנו נפגשים כדי שאעזור להם להפרד מהמחשבות הללו וכדי לאזור את האומץ, האמונה והאהבה העצמית לקום ולקחת מקום בעולם הזה וגם להרוויח כסף ממה שהכי ממלא את הלב, את מבינה?"
Comments