אנחנו חיים בזמן מאוד מיוחד

אני פוגשת אנשים שבחרו לצאת לעצמאות קמו, עזבו את המוכר ויצאו לדרך תוך הקשבה למה שהלב אוהב לעשות זה וואחד צעד לעשות בחיים, צעד שיש בו אמירה חזקה ביותר של ביטוי

מי שעשה את זה כבר מגיע לו מחיאות כפיים סוערות

זה כל כך לא מובן מאליו ודורש תעצומות נפש

ועכשיו מה? הופל'ה יש קיר. מה יש על הקיר הזה? מחשבות מטרידות על מה נדמה לנו שעלינו להיות כדי להצליח איך נדמה לנו שצריך לדבר, איך נדמה לנו שאדם מצליח מתנהג

חלק גדול מהמחשבות הללו לא קשורות למציאות ועכשיו כשאנחנו נמצאים בלב העצמאות המחשבות הללו מפריעות!!

הקיר הזה מחליש, מקטין ומכווץ אותנו לגודל של אפונה. אפשר להרגיש את זה בגוף.

אבל היייייי! אפשר ממש להרים צעקה אל עבר הקיר הזה מה איתי? אני יצאתי לעצמאות הזה בשבילי, בשביל הלב שלי. איפה אני בכל התמונה הזו? וזו הסיבה שאנחנו חיים בזמן מיוחד כי עכשיו יותר מתמיד יש לנו מקום להראות את עצמנו רוצים להכיר אותנו, את מי שאנחנו

שנעמוד בקידמת "החנות" ונשתף למה אנחנו דלוקים על העשייה הזו למה העשייה הזו טובה ללב שלנו, מה גילינו בדרך שלנו העולם צמא לשמוע אותנו

זה זמן מיוחד, חברים ולשם הולך השיווק החדש, תודה לאל ולנו. מי שיעז לעשות את זה יזכה בתשומת לב טרייה בלקוחות מדויקים, בהזמנות עבודה מבורכות ובטעם המתוק של ההגשמה.

'חת 'חת ניסיון בודקת את המיקרופון.